בוקר ליום שני בשבוע שעבר היו"רית והמנכ"לית שלי בפועל זרקה לי את המפתחות לרכב שלה. "הוא צריך לעבור טיפול וטסט" היא הנחתה וכל מה שנותר לי לעשות זה לבצע. הבעיה היא שבענייני רכב אני הכי לא "גבר, גבר" שיש. אומר לך את האמת. מכוניות בכלל לא מעניינות אותי ובשגרה שלי אני כמעט ולא נוסע במכונית. בדרך כלל אני על אופניים. לכן אם אקלע במקרה לשיחה על עניינים טכניים של מכוניות, דגמים, נפחי מנוע וכיו"ב אני מעדיף לשתוק.
ובכל זאת אני הגבר בבית ולכן אני צריך לטפל בתחום הזה. לפחות לשיטתה של המנכ"לית. ועם המנכ"לית לא מתווכחים. יודע זאת כל מי שנשוי. עדיף להוריד את הראש ופשוט לעשות את מה שאומרים לך. אז החלטתי לשחק אותה 'גבר, גבר', למרות שכל המעמד הזה די הלחיץ אותי. ללכת למוסך ולעמוד מול מוסכניק כשאני בקושי יודע מה הדגם של הרכב שאני מביא לשם.
איכשהו נזכרתי במוסך שהלכתי אליו לטיפול הקודם. זה היה מוסך שעובד בשיתוף פעולה עם המגרש שבו קנינו את הרכב והיינו זכאים לטיפול הראשון בחינם. זכרתי את המוסך הזה לטובה כי הוא לא נראה כמו מוסך אלא כמו חברת היי טק. הכל לבן ונקי. אתה מגיע עם הרכב ובכניסה למוסך יש מחסום ששם אתה עומד ומחכה עד שנציג שירות יגיע אליך. אותו נציג שירות לבוש בחולצה ממותגת של המוסך עם צווארון הוא מחזיק קליפבורד ביד ומקליד את כל הנתונים שלך לתוך מחשב שנמצא סמוך לעמדת הכניסה. בנוסף ברגע שאתה נכנס עם הרכב מגיע עובד שמייד שם כיסויים על הכסאות ועל ההגה כאילו רוצה לומר "אנחנו לא רוצים לזהם אותך עם הזיעה המלוכלך של מוסכניקים". זה נותן הרגשה טובה. בטח למי שההגיינה חשובה לו.
בנוסף בניגוד למוסכים אחרים שבהם הכל שחור מגריז חלקי חילוף וקופסאות מפוזרות בכל מקום כאן הכל סופר מסודר. משרד הקבלה נקי. יש שם אפילו עוגיות ומכונת אספרפו ללקוחות. בקיצור הסילקון וואלי של המוסכים.
אני כמו שאמרתי מסרתי את המפתחות בהרגשה טובה. הם הבטיחו לעשות טיפול ולהעביר את המכונית טסט וכל זה במחיר שנראה לי סביר – 550 שקלי זוזים.
עד כאן הכל טוב ויפה. אבל כקורא נאמן אתה בטח חש שפה הסיפור לא נגמר… ואתה צודק. בשעת הצהריים החמה התקשר אלי לנייד מוטי מהמוסך אותו נציג היי טק שקיבל אותי בסבר פנים יפות באותו בוקר. למוטי היו חדשות מאוד רעות הוא סיפור לי שיש בעיה עם הגומיה של הציריה של הגלגל הימני וזה לא הכל יש גם בעיה עם המסרק של השמן. אני שמעתי את הדברים שלו במטח מחכה לפאנץ' שלו שזה המחיר ובסוף זה הגיע. אחרי שהוא הסביר לי שהוא ילך לקראתי במחיר הוא אמר שתיקון כזה עולה 3990 ש"ח (שים לב למחיר השיווקי – היי טק כבר אמרתי).
זה ביאס אותי משתי בחינות: קודם כל ללכת למוסך זה לא דבר כיף. אף אחד לא אוהב להוציא כסף על תיקונים. כיף להוציא כסף על חלומות, לא על תיקונים. שנית, בראש שלי הייתי מוכן להוצאה של 550 ש"ח ועכשיו הסכום הזה גדל כמעט פי 8.
בכל זאת למרות חריקת השיניים הייתי מוכן להוציא את כרטיס האשראי באותו רגע. הרי זה מוסך היי טק. הם יודעים על מה הם מדברים. אבל משהו עצר אותי. החלטתי להתקשר למנכ"לית ולקבל ממנה אישור. המנכ"לית נחרדה כשהיא שמעה את המחיר עוד יותר ממני וביקשה ממני לחזור למוטי ולשאול אותו איזה טיפול הוא חובה כדי לעבור טסט. מוטי מצידו בשיחה אמר לי בוודאות שהרכב לא יעבור טסט במידה וכל התיקונים האלה לא יבוצעו. יחד עם זאת הוא קלט בקול שלי שהמחיר מרתיע אותי. לכן הוא אמר שהוא ידבר עם מנהל המוסך ו"יראה מה הוא יוכל לעשות לגבי המחיר". הוא חזר אלי אחרי רבע שעה ושיפור את ההצעה שלו ל-3440 ש"ח (עוד פעם מחיר שיווקי – יפה!).
חזרתי שוב למנכ"לית והיא לא הייתה מוכנה לשמוע. היא כנראה סוף סוף נזכרה עם מי יש לה עסק – איתי… בעלה שבעינייני רכב הוא ממש לא "גבר, גבר", אז היא החליטה להתקשר ל"גבר, גבר" אמיתי, בן דוד שלה שהוא גם במקרה נהג במקצועו ולדרוש בעצתו.
עברו להן עשר דקות והמנכ"לית שוב על הקו איתי. "לך תוציא את הרכב מהמוסך הזה וקח אותו למוסך של ראובן, הוא יטפל בהכל". בקיצור, כיתתי את רגלי שוב למוסך ההיי טק שלנו ולאכזבתו של מוטי (שלבש פרצוף של נעלב) הוצאתי את הרכב ונסעתי שני רחובות דרומה למוסך של של ראובן.
איך המוסך של ראובן נראה? כמו רוב המוסכים. פח אשפה. הכל הפוך, שחור משמן ולא מסודר. קופסאות, ארגזים, וחלקי חילוף מפוזרים בכל מקום. אתה נכנס למוסך וצריך לחפש את ראובן וכל אחד אומר לך שהוא במקום אחר. עד שבסוף אתה מוצא אותו במשרד שגם הוא מבולגן עם סטיקרים וחלקים שיושבים שם עוד משנות השמונים. אבל לפחות ראובן היה נחמד ומהיר.
החלטתי לא לספר לראובן מה אמרו לי במוסך הקודם. במקום לתת לו "תחמושת" רציתי לראות אם גם כאן ימצאו את אותן תקלות (ואם הן בכלל אמיתיות). תוך שנייה הם העלו את הרכב לבדוק אותו. כנראה שהם לא מצאו אף תקלה כי אחרי חמש דקות הם אמרו לי לחזור עוד שעה כי מישהו מהמוסך לוקח את הרכב להעביר אותו טסט. באותו רגע קצת נבהלתי. מי כאן הנוכל ? האם זה מוסך ההיי טק שניסו למכור לי תקלות שלא היו קיימות או שאולי האנשים של ראובן עיוורים? יצאתי מהמוסך עם תחושה של חשש קל.
אחרי שעה חזרתי למוסך של ראובן כדי לקחת את האוטו של המנכ"לית. הופתעתי לגלות שהרכב עבר טסט בלי שום בעיה. 250 ש"ח אחרי זה קיבלתי מראובן מעטפה עם הסטיקר של הטסט בפנים. עכשיו כבר הייתי לגמרי מבולבל. הוצאתי את הצעת המחיר שקיבלתי ממוסך ההיי טק ושאלתי אותם "תגידו לא מצאו בעיה עם הגומיה של הצרייה או המסרק של השמן?" הבחור שהעביר את האוטו טסט אמר לי שלא היו מעבירים טסט אם היו את התקלות האלה…
עכשיו הכל היה כבר יותר ברור. מוסך ההיי טק ניסו לעשות עלי סיבוב!!!
עם היד על הלב אם היה מדובר ברכב שלי ולא של המנכ"לית רוב הסיכויים שהייתי משלם את הסכום המלא את כל ה-3990 ש"ח בלי לחשוב פעמיים. כן זה סכום לא מבוטל להוציא על תיקון של רכב וכן זה היה כואב קצת אבל הייתי פותר את זה בליבי כרוע הכרחי. למורד החשדן חשוב לי להבהיר שרוב הסיכויים שבחיים לא הייתי מגלה שעשו עלי סיבוב. יש ביטוי באנגלית שאומר שהבורות היא אושר.
יש כאן שני שיעורים חשובים:
א. אין שום קשר בין אמינות להצלחה עסקית
אני לא יודע בוודאות אבל אני מניח שאותו מוסך היי טק מרוויח יותר כסף מראובן. הרכבים זורמים אליו כל הזמן. יש לו שיתופי פעולה עם חברות ליסינג, חוזים לטיפולים בציי הרכב של חברות גדולות במשק ועוד ועוד.
האם הוא עוקץ אותם מדי פעם? רוב הסיכויים שכן. האם הם שמים לב לזה? רוב הסיכויים שלא.
ב. דימוי זה דבר מתעתע – אם הייתי עושה סקר ומציג תמונה של מוסך ההיי טק ותמונה של המוסך של ראובן והייתי שואל "מי הנוכל"? 9 מתוך 10 היו אומרים שזה המוסך של ראובן. הוא נראה כמו ה-סטרואוטיפ של מוסך ולכן קל לתייג אותו כך.
לעומת זאת מוסך ההיי טק לא נראה כמו מוסך.
המקום נקי ומצוחצח. אנשי השירות נותנים לך את ההרגשה שאתה בידיים טובים. בקיצור היי טק ואמריקה יחדיו. זו הסיבה שהם גם יכולים לגבות הרבה יותר כסף ולהיתקל בהרבה פחות התנגדויות.
זה מזכיר לי משהו שפרסומאי הולנדי שפעם עבדתי איתו היה אומר (סליחה על בוטות. תאמין לי שבהולנדית זה נשמע עוד יותר גרוע): "אם אתה הולך לזיין אותי לפחות תיקח אותי למסעדת פאר."
