ה"מחלה" שמפילה בעלי עסקים

כל בוקר החוואי היה קם, מכין כוס קפה ומטפס על הגבעה הגבוהה ביותר בחווה שלו. הוא היה מביט על החווה של השכן שלו והיה נפעם. השדות הפורחים המרעה הירוק והשופע. מנגד השכן שלו כל בוקר קם ועשה את אותו הדבר. הוא היה מטפס לגבעה הגבוהה בחווה שלו ומתקנא בחווה המשגשגת של השכן.

יום אחד שני החוואים נפגשו בעיירת המחוז והחליטו שהם מחליפים חוות. כל אחד ייקח את החווה של השני. עכשיו, אפשר לנחש מה קרה. כל אחד בתורו קם בבוקר עלה לגיבעה בחווה החדשה שלו וראה כמה החווה של השכן יותר מוצלחת.

הנקודה היא שכולנו חושבים ככה. כולנו משוכנעים שלאחרים יש עסקה יותר טובה בחיים. גם ברמה האישית וגם ברמה העסקית.

כביכול ההחמצה מחכה לנו בכל פינה. מה שבכלל לא מעודד הוא שזה נכון במידה רבה. אנחנו, כלומר,  האנשים שחיים בעולם המערבי (וזה לא ברור אם אפשר לכלול את ישראל בקטגוריה הזו אבל בוא נניח לזה לעת עתה), חיים בעולם של אין סוף אפשרויות. לפני לא יותר מ-150 שנים 98% מהאנשים בכל העולם היו חיים ומתים פחות או יותר במטר על מטר שבו הם נולדו. לא הייתה זמינות כזו גדולה של מידע ושל אפשרויות. רוב האנשים פשוט לא ידעו או יכלו לדעת שאפשר לחיות אחרת.

היום אנשים יודעים שיש להם אפשרויות רובם כבשים שמפחדים מהצל של עצמם אז הם בדרך כלל יאשימו את אבא, אמא, אח אחות, שר אוצר, סבתא, גננת או כל אשם אחר בהיעדר העשייה שלהם. הם מסכנים, הם קורבנות ובגלל זה הם לא הקימו עסק, למדו את מה שהם רצו ללמוד, התחתנו עם מי שהם תמיד רצו ידה ידה ידה…

לעומת זאת לנו היזמים המציאות של אין סוף אפשרויות היא באמת מציאות. אנחנו מן עוף מוזר כזה. אנשים אופטימיים שיכולים להתעלות מעל הפחדים שמשתקים את רוב הכבשים החיות בקרבנו. מסוגלים לייצר מציאות חדשה. מציאות שמייצרת ערך עבור בני אדם בתמורה לתגמול כספי.

לכן עבור יזמים אמיתיים התקופה הזו…העידן שבו אנו חיים הוא קשה מאין נשוא משום שסף הכניסה לכל כך הרבה תחומים, לכל כך הרבה עסקים הוא כל כך נמוך. נמוך מאי פעם.

כן יהיו את הכבשים הטמבלים שיגידו לך שהיום דווקא יותר קשה או שיותר מסוכן. אבל אם האחיין שלי יכול למכור את ה-XBOX  של אבא שלו באי ביי (בלי רשות אגב) ולקבל בתמורה 200 דולר מילד אחר שגר באיידהו שבארצות הברית כנראה שמשהו השתנה.

אני רואה את זה כל הזמן בקבוצות המסטרמיינד שאני מעביר. בשלב מסוים בעל עסק אחד מקנא באחר ורוצה עסק כמו שלו. אם הוא היה מקים עסק כזה, הוא היה מבין מהר מאוד שהצרות והבעיות בכל העסקים הן די דומות.

אגב, אותו הדבר קורה אצל מתגרשים סדרתיים. הם משוכנעים שהבעיה היא לא בהם אלא בבני או בנות הזוג שלהם. אחרי שהם מתחתנים בפעם השנייה או השלישית הם מגלים שהקשיים והצרות הם אותם קשיים ואותם צרות שהיו להם בזוגיות הראשונה.

כולם חושבים שישנה מציאות טובה יותר שישנו חלום… חיים שהם לא חיים. חיים טובים יותר שהם מחמיצים.

אני לא יכול לומר שאני חף מזה גם אני בעבר התפתתי לעסוק בכל מיני שטויות. רדיפה אחרי כל מיני "הזדמנויות" שחשבתי שיביאו לי כסף קל במקום להתמקד בפיתוח של מה שבאמת עבד עבורי. יחד עם זאת ככל שאני מתבגר יותר ונחשף ליותר ויותר עסקים אני מבין שכל העסקים הם פחות או יותר אותו הדבר. לכולם יש את אותן צרות: לקוחות, עובדים, ספקים, בנקים, שותפים ועוד ועוד.

לעיתים קרובות מגיעים אלי אותם בעלי עסקים שזה עתה התעוררו ל"הזדמנות חדשה ואדירה". לפעמים היא נוגעת ישירות לתחום הפעילות שלהם ולפעמים לא. עכשיו, כשהייתי צעיר ניסיתי לשחק אותה המבוגר האחראי ולומר להם שעדיף להם להשקיע בפיתוח העסק הקיים ושאותה "הזדמנות" היא סתם חלום באספמיה ושגם במקרה הזה הם יתקלו באותם קשיים שבהם הם נתקלו במהלך הקמת העסק הראשון שלהם (זה שממנו הם רוצים לברוח כדי להקים מכונת מזומנים אוטומטית שתזרים להם כסף בלחיצת כפתור). לעיתים הייתי כזה נוד שסירבתי לקחת על עצמי את הפרויקטים האלה.

לפחות התבגרתי ועכשיו כשמגיעים אלי יזמים על חלומות אני לא אומר לא. אין לי זכות לשפוט אותם. אל תבין אותי לא נכון. אני תמיד אומר את דעתי וכמעט תמיד מתעקש על כך שעדיף להשקיע בפיתוח העסק הקיים, במידה והוא לא הגיע למיצוי בשוק (בדרך כלל הם מאוד רחוקים ממיצוי של השוק) אבל התפקיד שלי כבעל עסק הוא גם להשיא את רווחי החברה שלי ואם מישהו רוצה את השירות שלי ומכוון למטרה מסוימת אני אעשה כל מה שביכולתי לסייע לו להגשים את החלום שלו.

הבעיה היא שהחלום הזה מתנפץ די מהר וזה קורה… נחש מתי? אחרי כמה חודשים או אפילו שבועות כשמגלים שלמאהבת החדשה יש לא פחות אם לא יותר דרישות מאישה בבית. וכמו בכל רומן סוער המאהבת החדשה מאיימת על שלום הבית הוותיק כי היא דורשת עוד תשומת לב, עוד מתנות, עוד משאבים. פתאום היא כבר לא כל כך יפה כמו שהיא נראתה אחרי 3 בירות, 5 טקילות ושני באנגים.

אל תבין אותי לא נכון. אני הבן אדם האחרון שמתנגד ליזמות. אני בעד יזמות והפועל היוצא שלה. חיפוש הזדמנויות ומימושן. כל אדם מסוגל להוציא את עצמו מכל מצב בעזרת היזמות. כשאני רואה מאבטח בן 70 בכניסה לקניון אני רואה בן אדם שאין בו שבב של יזמות. אחרת הוא לא היה מגיע למצב הזה. כשאני רואה בחורים צעירים הולכים לעבוד כנהגים או איזה שיט כזה בא לי לתת להם מכה בראש עם מקלדת (או טאבלט) ולצעוק "אתם לא קולטים מה קורה מסביבכם?"

לעומתם, בעלי העסקים שמגיעים אלי הם בדרך כלל כבר יזמים. הם אנשים שיודעים לעשות כסף. מבינים בניהול כוח אדם, מכירות ופיננסים. אנשים מבוגרים ובכל זאת הם נוהים אחרי אשליות שווא.

מה שהכי מצער הוא שבדרך כלל יש להם בובה של עסק שמייצר להם יופי של רווחים אבל הם כבר משועממים או שחוקים ומחפשים את הדבר הנוצץ הבא. מה שעוד יותר מצער הוא שהם מחפשים בדרך כלל למכור את אותו שירות או מוצר שהם מוכרים היום במחירים זולים יותר ולא במחירים גבוהים יותר. מיד אביא כאן דוגמא למיזם כזה. אבל לפני כן… אני יודע שכתבתי על זה בגיליונות קודמים אבל אחזור על זה עוד פעם ואני מאוד מקווה שלא יהיו כל מיני עורכי דינים תאבי דם שיתבעו אותי… אבל באמת… בחייאת… מי כל המפגרים האלה שקונים זיכיונות לקופיקס? יש אנשים עוד יותר מפגרים? תאמין או לא גם כאלה יש בנמצא ואפילו בשפע. אלה שפותחים חיקויים לקופיקס כל מיני מקומות שבדרך כלל נקראים 'קופי אקספרס' או 'קופי 5' או 'קופי אני הולך להפסיד את המכנסיים והתחתונים שלי'. מילא בקופיקס לאבי שוורץ הבעלים יש נסיון בעבודה במרווחים קטנים מהרשתות החנויות שהוא הקים בעבר שבהן הוא מכר 'הכל בדולר'. שוורץ בטח כזה שפושט את עורם של הספקים. מוריד להם את כל הבגדים ואז לוקח להם את כל העור והעצמות שנשארו להם. אבל היי… השוורץ הזה נראה כל כך חביב שאולי הם נהנים. ואני מזכיר כאן את הפתגם של הפרסומאי ההולנדי מהגיליון הקודם: "אם אתה הולך לזיין אותי לפחות תיקח אותי למסעדת פאר". שוורץ אולי אבל רק אולי יזמין אותך לקפה בקופיקס ב-5 ₪ וגם על זה תגיד תודה.

ברור שזוהי זכותם הדמוקרטית. אם הם חושבים שזה רעיון "גאוני" למכור הכל ב-5 ₪ שיבושם להם. אני בטוח שהם קונים את הזכיון הם חושבים שזו "הזדמנות נדירה" כי הם לא מודעים לכך שהם נכנסים לעולם של כאב. מילא הם. להם אין מודעות. מה שמדהים אותי הוא לראות אנשים מבוגרים עם עסקים שמוכרים שירותים יקרים שמתפתים לפנטזיות האלה. במקום לפתח עוד מוצרי פריומיום או אולטרה סופר דופר פרמיום יש להם אשליות שהם ימכרו להמונים… בקלות, בזול, בלחיצת כפתור. הם לא חושבים לרגע שלהמונים האלה יש פנים… לעיתים די מכוערות.

ושוב, אני לא נגד יזמות. חיפוש אחר הזדמנויות ומימושן היא חשובה ביותר אבל השאלה היא באיזה סיטואציה אתה נמצא עם העסק או העסקים שלך היום? האם העסק העיקרי שלך עדיין דורש ממך את רוב המשאבים שיש לך היום? האם יש לך מספיק 'שומנים' – כסף ונכסים – כדי להפסיק לעבוד עכשיו למשך 3 שנים? יכול להיות שעכשיו שזה לא בדיוק הזמן הטוב ביותר להכניס את עצמך להרפתקה חדשה.

אם אתה יזם אמיתי אתה בטח יודע שתמיד תמיד יהיו הזדמנויות חדשות בכל תחום: בעסקים, בהשקעות בבורסה וגם בנדל"ן. אבל כדי להצליח בזה אתה חייב להשקיע בזה כסף וזמן. כל "הזדמנות נדירה" יכולה לחכות לזו שתבוא אחריה.

אוקיי, הנה סוף סוף המקרה שרציתי לספר עליו. לפני מספר שבועות נקראתי לפגישת יעוץ בסטודיו לעיצוב. אני מכיר את הבעלים של הסטודיו כבר מספר שנים אחרי שיצא לנו לעבוד יחד עם לקוחות משותפים. באופן אישי אני מאוד מעריך אותו. בעוד שאלפי מעצבים מוכרים את עבודותיהם בפרוטות הוא מתעקש ומצליח למכור את אותן באלפי ובעשרות אלפי שקלים. מעבר לכך הסטודיו שלו מנוהל בצורה סופר יעילה. העובדים אשכרה עובדים (טוב, לא תמיד אבל בדרך כלל) ויש דגש על עמידה בזמנים (מי שעבד עם מעצבים יודע שזו בדרך כלל צרה צרורה).

בקיצור, אני נקראתי לדגל כבר אחרי שאותו בחור זיהה "הזדמנות נדירה". אותה "הזדמנות" היא למכור את אותם שירותים שהוא מוכר ללקוחות עסקיים בישראל תמורת 10,000 שקל (בערך 2,500 דולר) תמורת 50-200 דולר באינטרנט ללקוחות עסקיים קמצנים בארצות הברית.

רעיון גאוני! כי הרי זה הכל יעשה על טייס אוטומטי. הגולשים נכנסים לאתר בוחרים להם תבנית משלמים ופוף יש להם לוגו או באנר או מה שהם צריכים ואז הם מסתלקים ולא מטרידים אותך יותר…. הבעיה היא שאותם לקוחות של 50 דולר כנראה לא קיבלו את המייל הזה שמסביר להם שהם צריכים להסתלק אחרי שהם משלמים ומקבלים את העבודה שלהם. לעיתים קרובות יש להם אפילו יותר דרישות מלקוחות שמשלמים 10,000 שקלים. את מי שעבד עם שני סוגי הלקוחות מהתחתית והקצפת זה בטח לא מפתיע. אני למשל קיבלתי יותר תלונות, בקשות להחזרים וסתם קללות מאנשים שרכשו אצלי מוצרים ב-10-100 שקלים מאשר בכל המוצרים והשירותים הכי יקרים שלי. ככה זה שאתה מוכר לאנשים עניים. יש סיבה לכך שהם עניים תמידית. הם לא מסוגלים להתעלות מעל עצמם ולכן הם מאשימים אותך.

בוא נעזוב את זה ונחזור למכונת הפלאים האוטומטית שאותו בעל סטודיו יצר לעצמו. הוא הקים אתר אינטרנט והשקיע בעיקר בתכנות שלו קרוב ל-20,000 דולר. הוא סיפר בחיוך שהוא "חסך" על העיצוב כי הוא עשה את זה בסטודיו שלו. הוא רק לא לקח בחשבון את השעות שהצוות שלו השקיע בפרוייקט והפסיד כתוצאה מכך כסף שהוא היה יכול לקבל מלקוחות. אז אפשר לומר בהערכה באמת נדיבה שהוא השקיע רק עוד 20,000 דולר בשעות עיצוב. כשאני הגעתי אליו לפגישה הוא כבר הוציא עוד קרוב ל-10,000 דולר על פרסום ברשתות כמו BING ופייסבוק.

המורד המשכיל בטח כבר הבין שיש כאן בעיה והיא שעלות לכל לקוח חדש מתקרבת ל-70 דולר. אז בחישוב גס אם רוב הלקוחות קונים עיצובים ב-50 דולר וזה מבלי לקחת בחשבון את כל שעות התמיכה והשירות שהם מקבלים יש לנו כאן פרוייקט הפסדי. מכונת המזומנים האוטומטית שלו שהייתה אמורה לאפשר לו לטייל על חוף הים בזמן שהוא עושה כסף 24/7 הפכה למפלצת מגעילה שרק שואבת ממנו כסף ומעבירה אותו לספקים וכל מיני רשתות פרסום. גרוע מכך הוא שהלקוחות החדשים והקמצנים מציקים לאנשים בסטודיו עם כל מיני דרישות ובקשות לשינויים בעיצובים. שינויים שדורשים עוד זמן טיפול ועוד משאבים.

אל תבין אותי לא נכון. מדובר בבן אדם מבוגר, מוכשר ואינטליגנטי. הוא ידע למה הוא נכנס או לפחות כך הוא חשב. מי שמכיר את זירת העיצובים אינסטנט הזולים באינטרנט יודע שמדובר במרחץ דמים. יש אתרים כמו 99designs שבהם מעצבים יהרגו אחד את השני בשביל 100 דולר כדי לעצב את הלוגו שלך. ישנם אתרים כמו elance ששם תמצא בעלת דוקטורת בפיזיקה גרעינית מקרואטיה שמשלימה הכנסה כחשפנית ומעצבת אתרים על הדרך. היא תעצב לך את כל האתר תמורת 50 דולר… שלא לדבר על אתרים כמו FIVERR שזה כמו הקופיקס של האינטרנט ששם אנשים יעשו עבורך בערך את כל מה שכן (או לא) חוקי תמורת 5 דולר בלבד.

עכשיו הוא מצפה ממני למצוא לו פתרון. להוזיל את העלות לרכישת לקוח ולהוריד אותה מ-70 דולר ל-10 דולר ואם אפשר אפילו לפחות.

זה נכון, אני איש שיווק מוכשר (וגם צנוע) וגם מבין דבר או שניים בעלויות פרסום אבל קוסם אני לא. אין שום פתרון מהיר למודל עסקי קלוקל. הסברתי לו שבמצב הנתון הדרך היחידה שעסק מהסוג הזה יעבוד הוא על ידי השקעה של לפחות עוד 5,000,000 דולר בפרסום בשנה בנסיון להביא מסה גדולה של תנועה וכדי לדחוק את המתחרים האחרים מהשוק. לעבוד חזק על UPSELLים ומכירות חוזרות ללקוחות קיימים כל זה בתקווה שאיכשהו מתישהו תוך 3-5 שנים העסק הזה יהפוך להיות רווחי.

איך שסיימתי לומר את זה שתיקה… ואני בשלי. אין שום יתרון בלהיות אחד לפני הכי זול בשוק וזה בדיוק איפה שהוא ממצב את עצמו כרגע. זה מקום רע להיות בו כי את הלקוח שרוצה לקנות לוגו בזיל הזול באינטרנט לא מעניין שמאחורי האתר שלו עומד סטודיו לעיצוב הוא מבחינתו בשנייה ילך לחשפנית עם הדוקטורת בפיזיקה גרעינית מקרואטיה אם הוא יקבל הצעה הזולה ב-2 דולר.

מעבר לכך בשורה התחתונה אין שום ערובה שאחרי 3-5 שנים של השקעת זמן ומשאבים נוספים האתר בכלל יהיה רווחי ואם הוא יהיה רווחי כמו העסק הנוכחי שלו. זאת אומרת שיכול להיות שאחרי כל סיבוב הדמים הזה הוא ירוויח פחות ולא יותר. "אבל תראה את וויקס…" שמעתי בקול ענות חלושה.

וויקס, כן, וויקס. משהו שאני שומע לא מעט מבעלי בתי תוכנה, חברות לבניית אתרים ועיצוב. אנשים חושבים שהחברה הישראלית לבנית אתרי אינסטנט WIX   היא כזה חלום… הם משוכנעים שוויקס זו מכונה אוטומטית ליצירת מזומנים. יש להם מיליוני מנויים ברחבי העולם שבנו תחת הפלטפורמה שלהם אתר אינטרנט בעצמם. חבל שהם לא בודקים את הדוחות הכספיים של 'המכונה' הזו כי נכון להיום כל מה שהיא עושה זה להפסיד כסף.

וויקס היא לא עסק אמיתי. כמו הרבה חברות נקודה קום היא הבטחה או אפילו בועה שעוד לא מימשה ויתכן שלא תממש את עצמה בכלל. היא חיה על כספים של משקיעים ובעיקר על ציפיות. בשנת 2014 היא הפסידה רק 55.4 מיליון דולר (כסף קטן). למי שאי פעם קרא ראיונות עם אבישי אבהרמי המייסד והמנכ"ל של וויקס יודע שהוא לא חולם מכונת כספים בלחיצת כפתור אלא עובד לטווח ארוך כדי להקים עסק בינלאומי. ואני לא יודע כמה זמן פנוי יש לו לטייל על שפת הים שיש לו לקוחות ומשקיעים בכל העולם עם ציפיות מפה ועד החלל. אגב, אפשר לנחש מהי האיכות של כל אותם לקוחות וויקס. אני כמובן לא יודע את זה בוודאות אבל מניח שהם לא מהסוגה עילית. אלה אנשים שלא מוכנים לשלם אפילו לחשפנית עם התואר בפיזיקה גרעינית כמה פרוטות בשביל אתר כי הם כל כך מתקמצנים שהם חייבים לעשות את זה לגמרי לבד. בקיצור, לא הייתי רוצה להיות עובד במחלקת התמיכה של וויקס.

הקטע הוא שאותו יזם, הבעלים של הסטודיו לעיצוב, פיתח יופי של פלטפורמה. אומנם היא לא אינטרנטית במלוא מובן המילה. זה לא כסף שנכנס בלחיצת כפתור אלא עסק שמספק שירות "כמו פעם". יחד עם זאת הוא הצליח אחרי הרבה מאוד שנים למצוא שיטה טובה לגייס לקוחות, לנהל עובדים, לנהל את זרימת העבודה. הוא צמח מבן אדם אחד שעבד מהבית לסטודיו שמעסיק עכשיו 5 עובדים. העסק שלו יציב, יש לו לקוחות עסקיים איכותיים ובכל זאת הוא התפתה כמו הרבה מאוד בעלי עסקים שנמצאים בשלב הזה ל"הזדמנות נדירה".

מה אתה חושב מורד מלומד? מה אם הוא היה משקיע את אותו סכום שהוא השקיע באתר העיצובים האינסטנט (לכאורה) בפרסום הסטודיו שלו? אם הוא היה משקיע 50,000 דולר אפילו 20,000 דולר (אלה 80 אלף שקלי זוזים) בפרסום לעסקים בישראל האם הוא היה מקבל החזר על ההשקעה שלו? רוב הסיכויים שהוא היה מרוויח הרבה הרבה יותר כסף כי כבר יש לו שיטה שעובדת. הוא רק היה צריך להרחיב אותה. אבל אם הייתי מגיע אליו ומציע לו לעשות בדיוק את הצעדים האלה נאמר להשקיע בגוגל, פייסבוק ואפילו בטלמיטינג או דיוור ישיר 80,000 שקל כדי לגייס לקוחות הוא היה מוריד לי את המקבוק שלו ישר על הראש.

ברור שזוהי דוגמא קיצונית אך היא נועדה להמחיש את מה שקורה לכל היזמים. אנחנו משתעממים מהר. אנחנו קצת מתעסקים עם משהו ורואים שזה עובד או לפעמים לא עובד ומהר מאוד אנחנו נמשכים כמו יתושים לדבר הנוצץ הבא.

למשל, אני בחמש השנים האחרונות יצרתי לפחות 6-7 מסלולים שיווקיים שונים ללכידת לידים חדשים. כולם נבנו כמשפכים שנועדו לממן את עלויות הפרסום הראשוניות באמצעות מכירת מוצרים לוחמים. זאת אומרת הם לא נועדו ישר להרוויח אלא רק להחזיר את מה שהשקעתי בגוגל או פייסבוק. כולם פחות או יותר עבדו. חלק טוב יותר אחרים פחות. יש לי אפילו משפך כזה שיצרתי עם סדרת וידאו משנת 2011 שאנשים עדיין איכשהו מגיעים אליו נרשמים וקונים את המוצר שאני מציע שם. למה נטשתי אותם? סתם כך כי נמאס לי, כי רציתי לנסות את הדבר הבא. אין לזה סיבה טובה. כל פעם יצרתי שיטה או התחלתי לצור אותה ואז כשהיא החלה לעבוד הפסקתי להשתמש בה.

זו הסיבה שרוב העסקים הקטנים נכשלים. אין להם שיטה לכלום. לא לשיווק, לא לניהול, לא למכירות, לא לניהול הכספים. את רובם – לפחות 95% – זה לא מעניין ולא מזיז להם. הם לא יעשו דבר וחצי דבר כדי לשפר את הקיום העלוב שלהם. הם דומים מאוד בכך לכבשים שבטוחים ש"הכל מכתוב" מלעלה ושזה בגלל האמא, אבא, אח, אחות הגננת שצעקה עליהם. בגלל זה העסק שלהם לא מתרומם. באופן כללי הם גם לא מזיזים לי כי הם מעולם לא יהיו הלקוחות שלי ובטח לא יקראו את השורות האלה.

מבחינתי הטרגדיה היא בקרב אותם 5% שכן מצליחים. כמו אותו בעל סטודיו. אלה שכן מצליחים בעמל רב לפתח שיטה שעובדת אבל במקום לפתח אותה להגדיל אותה בוחרים לברוח לדבר הבא.

כששאלתי אותו בשיחת טלפון שהייתה לנו כמה ימים אחרי הפגישה שלנו למה הוא באמת הקים את האתר הזה הוא אמר בכנות שנמאס לו מפגישות המכירה ונמאס לו משירות הלקוחות ונמאס לו ונמאס לו ונמאס לו… אני לגמרי מבין אותו. הוא מרגיש שחוק. בעלי עסקים קטנים מביאים את השחיקה על עצמם בכך שהם לא משחררים. אם נמאס לו מפגישות המכירה שיביא איש מכירות, אם נמאס לו משירות הלקוחות שיביא איש שירות. ברור שאם הוא רוצה להמשיך לנהל עסק הוא לא יוכל להתנתק לגמרי מכל הפונקציות האלה. הוא יהיה חייב להמשיך לפקח על העובדים שיכנסו לנעליים שלו.

אנחנו כבעלי עסקים קטנים. אלה שהקימו עסק בעצמם ובתחילת הדרך עשו הכל מאלף ועד תו קשה מאוד לשחרר. גם אם אלה מטלות הכי טרוויאליות כאלה שאנחנו יכולים לשלם לאחרים פרוטות כדי לעשות. אני המשכתי במשך תקופה ארוכה מדי לבצע מטלות כאלה. הייתי הולך לבית דפוס כדי להדפיס את הכיסויים למארזים והתוויות לתקליטורים. הולך למקום אחר כדי לקנות את המארזים ואז חוזר הביתה למחשב כדי לצרוב את כל המידע על התקליטורים ואז אורז הכל ושולח אותם בדואר. אחרי שנתיים גיליתי שהרבה יותר זול לי לשלם למישהו אחר שיעשה את כל הדברים האלה. יצר ההישרדות שכל כך עזר לי בתקופה שבה חייתי על הקשקש הפך להיות המכשול הגדול ביותר שלי בדרך לצמיחה.

אילו מטלות מיותרות אתה עדיין מבצע בעסק שלך? אני בטוח שיש דברים שאתה שונא, פשוט שונא לעשות? עולה לך רשימה בראש? אולי הגיעה הזמן לתת למישהו אחר לעשות אותם?

יש גורו לנדל"ן בארצות הברית שבנה אימפריה שכל הזמן אומר "ככל שאני עושה פחות, אני מרוויח יותר". אני יודע שיהיו טמבלים שיפרשו את זה כמו כל מיני שטויות כמו ה'סוד' שכל מה שאתה צריך לעשות הוא רק לדמיין ולחשוב על מה שאתה רוצה ואז פוף משום מקום הם ירקמו עור וגידים. אתה בטח מבין שלא לזה אני מתכוון. אני מדבר על כך שאתה צריך לפנות לך כמה שיותר זמן כדי לעבוד על מה שבאמת חשוב בעסק שלך וכן, גם בחיים האישיים שלך.

החדשות הטובות הן שאחרי שתאציל את הסכויות או תעביר את המטלות שלך לאנשים אחרים יתפנה לך זמן. החדשות הרעות הן שניהול העסק אף פעם לא יהפוך למשהו זוהר או אפילו מעניין. בבסיס ניהול של כל עסק זה דבר משעמם ולא משנה אם מדובר בבוטיק לעיצוב אתרים או אתר בינלאומי למכירת לוגואים און ליין. בכל עסק יש את היסודות שכבעל עסק ומנהל תצטרך לתת עליהם את הדעת כל הזמן.

קבל ממני 1,622 ש"ח בידע לעשיית כספים ברגע שתצטרף ל'מועדון המשווק המורד' (רק 47 ש"ח לחודש)

[לחץ כאן לכל הפרטים]

מעל 4,000 אנשי עסקים ויזמים כבר הזמינו

13 סודות שיווקיים שהוציאו אותי מחובות חונקים לרווחים עודפים

לזמן מוגבל!

קבל את הספר בחינם! שלם רק עבור המשלוח

"5 שיטות להגדיל את המכירות מהאינטרנט עכשיו!" מלא את הפרטים לקבלת המדריך (זה בחינם!)

פוסטים אחרונים

שמעת על תיאורית הברבור השחור?

הכוונה לאירוע בלתי צפוי, עם סיכוי ממש קטן להתרחש בעל השלכות מרחיקות לכת. לדוגמא: פיגועי ה-11 בספטמבר. זוג מטוסים שרוסקו לתוך מגדלי התאומים והפילו אומה שלמה על

שלושה טיפים לשיווק בזמן מיתון

הנה שלושה טיפים למכירות בזמן מיתון. טיפ 1# לשנות את ה"מי" שלכם. כלומר למכור לאנשים שמוכנים להשקיע במה שיש לכם להציע. למשל, בזמן שכל העולם

איך לערוך וידאו לפייסבוק

הנה השלבים שכדאי לזכור שלב 1 – תמלול (כתוביות מבטיחות שיותר אנשים יצפו) אני משתמש באתר הזה. הוא זול ומעולה. https://speechnotes.co/files/ יש להעלות קובץ MP3 שלב

גלילה לראש העמוד

טיל!

הפניה התקבלה

יכול להיות שיקח לגמדים שלנו בסייברספייס כמה שעות עד שיחזרו אליך. אבל זה לא יקח יותר מ-24 שעות. 

כבר יצא לך לראות את ההצעה שלנו ל'שיווק בלי בולשיט'?