הטעויות שעשיתי ב-12 שנותי כעצמאי

בדיוק החודש לפי 12 שנים כתתי את רגלי למשרדי מע"מ ומס הכנסה ופתחתי את התיק העצמאי שלי.
כשאומרים ש"אף פעם לא זמן טוב" אצלי זה ממש לא היה זמן טוב. חודשיים קודם לכן עזבתי את המשרה האחרונה שלי כשכיר. עבדתי בשלוחה הישראלית של משרד פרסום בינלאומי ולכאורה זה היה ג'וב החלומות.
בגיל 29 הייתה משרה יוקרתית כמנהל תיקי לקוחות של תאגידים בנילאומיים וחברות סטארט אפ חמות. הייתה לי משכורת גבוהה ביחס לאנשים בגיל שלי, רכב ונייד צמוד על חשבון החברה. בכל זאת הייתי אומלל.

למען האמת מאז שסיימתי את האוניברסיטה לא מצאתי את עצמי. ידעתי איך למכור את עצמי בראיונות עבודה וזו הסיבה שגם למרות שפרק זמן מאוד קצר החלפתי 6 מקומות עבודה, השתדרגתי מחדש. הייתי צריך להיות מרוצה מהג'וב שהשגתי: יוקרה, משכורת יפה והזדמנות לעבודה עם חברות מובילות בעולם אבל האמת שסבלתי.

ניסיתי בכוח לשמור על העבודה ולהמשיך לתפקד אבל הגוף שלי אמר צעק להפסיק. המחלה שלי שנקראת דלקת כרונית במעי הגס (קוליטיס למביני עניין) החלה להתפרץ ולעשות בי שפטים. בחודשים האחרונים שלי בעבודה הייתי רץ לשירותים בערך כל 20 דקות שלא לדבר על כאבי הבטן. מי שלא חווה את זה לא יודע מה זה להיות תקוע בפקק בכביש כשאתה חייב לרוץ לשירותים. גם התרופות לא עזרו לי.

אחרי שסחבתי חצי שנה בעבודה במצב הזה הייתי גמור פיזית. הקולגות שלי בעבודה ראו שאני חולה וגם לא הסתרתי את זה אבל עדיין המשכתי למלא את התפקיד שלי. יום אחד אחרי הרבה התלבטויות ולילה חסר שינה החלטתי שאני חייב לעזוב את העבודה.

לא היה לי ברור מה אני הולך לעשות אבל מה שכן היה ברור הוא שאני לא יכול להמשיך ככה. אלה לא היו חיים. למחרת נכנסתי לבוסית שלי והיא כבר ידעה מה אני עומד לומר. בשלב הזה כבר היה די קל, לקחתי את הדברים שלי והלכתי הביתה. אמרתי לעצמי שלפני שאני מחליט על הכיוון בקריירה שלי אני חייב קודם לטפל בבריאות. אם הייתי ממשיך ככה הייתי מגיע לבית חולים תוך מספר שבועות. ובבית חולים לא היו יותר מדי אופציות. האפשרות הכמעט יחידה שהם היו מציעים הוא ניתוח מורכב להוצאת המעי. זה ניתוח שמשפיע על החיים בצורה דרמתית. רק ההתאוששות ממנו לוקחת חצי שנה לפחות אם לא שנים לאלה שלא מצליחים להתסגל למצב החדש.

כבר הציעו לי לעשות את הניתוח הזה בעבר אבל אני וגם הורי התנגדו לזה. תמיד סירבתי וחיפשתי אלטרנטיבה. הפעם מי שהציל אותי היה אבא שלי או ליתר דיוק הרופא שהוא לקח אותי אליו. אותו רופא הציע טיפול לא שגרתי באמצעות זריקות שנתנו לחולי סרטן. מספר מחקרים הראו שהם עזרו לאנשים עם המחלה שלי.

הטיפול הזה היה גלגל ההצלה שלי תוך 3 חודשים כמעט כל התופעות של המחלה נעלמו. בדיוק באותה תקופה במקביל עשיתי את הצעדים הראשונים שלי כעצמאי. משום מקום התקשר אלי מי שהיה המעסיק הראשון שלי בתחום הפרסום. בעל משרד ותיק והציע לי לעבוד איתו הפעם כשותף. וכך יצאתי לדרך.

כשאני נזכר בימים האלה היום אני חושב לעצמי כמה לא היה לי מושג. כן ידעתי לעשות את העבודה המקצועית – פרסום ויחסי ציבור. וזה גם קצת אירוני ידעתי לספק את הסחורה עבור הלקוחות שלי אבל לא ידעתי איך ליישם את זה עבור עצמי בעסק שלי. לא היה לי מושג בשיווק עצמי ושם ידע או כישורים במכירות ואני אפילו לא מדבר על ניהול.

אחת החוויות הקשות שלי בחודשים הראשונים שלי כעצמאי הייתה הבקשה שלי להלוואה מקרן ליזמים צעירים – "קרן שמש". בליווי של יועץ עסקי הכנתי תוכנית שיווק וביקשתי מהקרן 40 אלף שקל. אני זוכר את הראיון שלי בוועדה עד היום. בדיעבד זה קצת מוזר אבל כל אחד מחברי הוועדה חבט בי בתורו. נראה היה שהם גם נהנו מזה.

המנכ"ל של הקרן כעס עלי. נפגשתי איתו שבועיים קודם לכן והוא שאל אותי "למה לא מכרת לי את השירות שלך?" (צודק), היה שם עוד איש עסקים שאמר בהתייחס לתוכנית השיווקית שלי "אם אתה לקוח את הכסף ומשקיע אותו כמו שכתבת כאן זה כמו לזרוק אותו לביוב… לך לכמה אנשי עסקים ותשיג לקוחות." והאחרות שנראה כמו רואה החשבון שבחבורה כאילו סיכם וכתב בקול רם את ההמלצה של הועדה – עד היום אני לא מבין את הטעם שבעלבון שהוא הטיח בי – "המועמד צריך להיות שכיר אצל שיפמן" (מי שהיה השותף שלי בזמנו – א.ש.).

אם לא הבנת אז התשובה של הוועדה הייתה מאוד שלילית. אבל את הכסף הזה השגתי בסופו של דבר מהבנק. אפשר לומר שמה שאיש העסקים בוועדה אמר היה נכון ש"זרקתי את הכסף לביוב" כי כל מה שעשיתי עם הכסף לא ממש הניבו תוצאות. אבל אני לא מסכים עם הקביעה הזו. כי לפחות למדתי מה לא עבורי. אני מאמין שעד שאתה לא באמת מסכן את הכסף שלך אתה לא מתקדם. מבחינתי גם כישלון הוא התקדמות. ברור שרק אם אתה מפיק ממנו לקחים.

לנסות, לנסות, לנסות (או להיכשל, להיכשל, להיכשל)

זה אחד מהשיעורים החשובים שלמדתי בתקופה שלי כעצמאי. אתה חייב לנסות דברים חדשים כל הזמן. ולעשות את זה בידיעה שרוב הדברים שתעשה יכשלו. רוב הקמפיינים נכשלים ולא מספקים תוצאות ראויות. העניין הוא לדעת שאם 1 מתוך 6 קמפיינים יעבדו אתה תרוויח מספיק כסף שזה יכסה את כל הכישלונות הקודמים שלך.

בקהילה שלנו – נקרא לזה עולם "ההצלחה העסקית" מסתובבים הרבה אנשים שהם לכאורה "בעלי עסקים" (כי בדרך כלל גם אין להם לקוחות אלא רק רעיון או שירות שהם מדברים עליו). הם מחפשים את מטה הקסמים שיבטיח להם הצלחה. הם קונים קורס אחר קורס אחר קורס (שזה סבבה מבחינתי ואני חלק מהקולוגות שלי) אבל לא מיישמים דבר וחצי דבר. הקטע הוא שהם מאמינים ביכולת שלהם ללמוד כי הם עושים את זה כל הזמן אבל הם לא מאמינים ביכולת שלהם להצליח בעולם העסקים.

למשל, תגובה שקראתי באחת מההשקות האינטרנטיות לפני מספר חודשים שנחרטה בזכרוני. זו הייתה השקה להשקות אינטרנטיות כלומר, הוא מכר קורס על איך לעשות השקה באינטרנט. יאמר לזכותו של המנטור שניהל את ההשקה שבאחד מקטעי הוידאו שלו הוא אמר את האמת שיש סיכוי שההשקה הראשונה שתעשה לא ממש תצליח. באחת התגובות משהי כתבה בכעס: "מה?! אתה רוצה להגיד לי שאני עכשיו אשקיע בקורס שלך ואז אשקיע בהשקה ועדיין זה עלול להיכשל??" בוקר טובה ברכה! ברוכה הבאה לעולם העסקים.

יכול להיות שאני יורה לעצמי ברגל כשאני כותב את זה אבל זו האמת גם אני נכשל כל הזמן. יש לי נסיונות שיווקים שלא מצליחים. הצעות מסריחות כמו החירייה שלא מניבות שום תוצאה. עכשיו, שלא יהיה לך ספק שהסיכויים שלי להצלחה גדולים לאין שיעור. זה בזכות ידע מקצועי ספציפי ונסיון שצברתי בכל זאת גם הרופא הטוב ביותר לא מצליח בכל ניתוח. עוד יתרון שיש לי הוא ארגז כלים גדול כדי להתמודד עם אותם כישלונות ולעשות דברים אחרים שכן עובדים.

מה שחשוב לי להדגיש הוא שטוב להיות חשדן. אתה חייב להיות חשדן כלפי "גורואים", מנטורים, בתי השקעות ויזמים שמבטיחים לך תשואה על ההשקעה במניות, נדלן או בעסק שלך. שים לב שאפילו הטייקונים הגדולים של העשור האחרון – כולם פרט ליצחק תשובה נמחקו בעקבות הסיכונים והמינופים הגדולים שהם לקחו על עצמם. מוטי זיסר, אילן בן דוב, נוחי דנקנר, לב לבייב היו כוכבים במדורים הכלכליים אבל כולם בזה אחר זה הסתבכו ובמידה רבה ירדו מנכסיהם הפיננסים.

בגדול הם כולם מינפו את עצמם למוות. לקחו סיכונים אדירים ולא הצליחו להתאים את העסקים לתנאי שוק משתנים (למשל אילן בן דוב שקנה את פרטנר ולא צפה את הרפורמה בשוק הסלולר שהגילחה את כל הרווחיות של הענף).

הנקודה שלי היא שהם היו מוכנים לשחק את המשחק. לקחת סיכונים אדירים. אם אתה מעוניין ברווחים גם אתה חייב להיות מוכן לשחק במשחק.

אחרי כל השנים האלה הבנתי שמה שיקבע במידה רבה את ההצלחה שלך הוא היכולת להתמודד עם הכישלונות האלה כלכלית ונפשית. הפחד הזה מכישלון גרם לי לעשות טעויות או ליתר דיוק טעויות רבות במהלך 12 השנים האלה. הוא גרם לי – לא לעשות – גם כשרציתי וידעתי שצריך לעשות. אז במילים אחרות, וזה ישנה מתחכם אבל זה לא. הטעויות שעשיתי הן הטעויות שלא עשיתי. אם לא עושים אז גם לא טועים. והסוד מספר 1# להצלחה בכל דבר הוא כל הזמן לעשות.

רוצה שאני אעזור לך להגדיל את המכירות... בחינם

אם יש לך עסק כיום ואתה לא משיג את התוצאות שמגיעות לך תן לצוות המומחים שלנו להציע לך אסטרטגיות שיוויקית שעשויה להגדיל את המכירות שלך עוד השנה. 

גלה למה 99% מהעסקים הם בלתי נראים

ומה הם 5 הכלים שתוכל להפעיל כדי לגרום ללקוחות לבחור בך ולא במתחרים

קבל את הספר בגירסא דיגיטלית רק 24 ש"ח

גלילה לראש העמוד