עכשיו, לאחר שסוד ההצלחה של השיווק הדיגיטלי נחשף וכשהמציאות הכלכלית של העסקים הקטנים, פשוט נדרסת ע"י חברות הענק… איך אותם בעלי העסקים יוכלו להחזיר מלחמה, כשמראש באים למלחמת רובים, עם אבנים ומקלות?!
לפני עשור, מציאות מקוונת, חדשה, שופעת אפשרויות והזדמנויות עסקיות אנפות לכל בעל עסק בישראל, לקחת חלק מהשוק הגדול בעולם שנקרא ה-"אינטרנט". כל עסק, מאותו הרגע, יכול היה להפסיק ולהסתמך על מיקום בית העסק שלו, לקבלת זרם שוטף של לקוחות.
בזכות היכולת לשווק את מוצרי העסק, באופן מקוון, יכולת זו, פותחת צוהר כלכלי חדש, שיכול לגרום לעסק להרחיב את הפעילות העסקית שלו ואף להציל עסקים אחרים מקריסה ופשיטת-רגל. בזכות האינטרנט ושיווק הדיגיטלי, עסקים יכלו לפרוש את כנפי העסק שלהם אל מעבר לים ולהציע את המוצרים/שירותים שלהם ללקוחות בחו"ל, דבר שעד כה לא היה בחזקתם.
תור הזהב של השיווק דיגיטלי בישראל, בתוך מספר שנים בודדות, הצליח להתפשט, ממש כמו "שריפה בשדה קוצים". ההצלחה הכבירה בבימת השיווק הדיגטלי, מהר מאוד הגיעה לאוזניהם של חברות הענק, אותן החברות שגרמו לאלפי עסקים בישראל, בתקופת הטרום-דיגיטל, ליפול על הברכיים ולאסוף 'פירורים של לקוחות' שנפלו להן משולחן האוכל והרעב של של הקונצרנים… עכשיו כשהם יודעים שנפתחה "מסעדת לקוחות" חדשה… המתמטיקה כאן הייתה די פשוטה לחישוב.
כשבעל עסק מוכן להשקיע 10,000 ש"ח בחודש בפרסום, חברות הענק ישקיעו 100,000 ש"ח בפרסום לחודש, על שיווק של אותו מוצר או דומה לו, המשווק ע"י בעל העסק הקטן. הראשונים שהבחינו בזאת היו אותם משרדי שיווק הדיגיטלי, אני מדבר על הותיקים שביניהם, שמצאו את עצמם דורשים סכומים גדולים יותר לפרסום מצד הלקוחות שלהם, אותם בעלי העסקים הקטנים, כדי לנסות ולהשוות את הכוחות בזירה המקוונת.
לכן, בעלי העסקים הקטנים והבינוניים החלו לחפש שירותיי שיווק דיגיטלי במקומות בהם המחיר משחק תפקיד ומצאו את עצמם תחת מלחמת קיום, ממש בחזרה לאותה נקודה בה היו, לפני תקופת "שיווק הדיגיטל" רק שעכשיו, הם כבר טעמו את "טעם החיים" של "הכפר הגלובלי" ומכאן… אין דרך חזרה ואין הם מוכנים לוותר על מיקומם בו!
מציאות זו שמה את אותם בעלי העסקים בים שורץ כרישים.
מצד אחד, הם רוצים נתח מעוגת הדיגיטל ומצד שני, אינם מוכנים או מסוגלים לשלם את הסכומים הנדרשים לכך, עקב כניסתם של חברות הענק לשוק הדיגיטלי.
מה שבפועל קורה זה שהם נופלים אל תוך הבריכה של "מבטיחי חינם" למיניהם, שחוץ מלמכור את עצמם, שום דבר אחר אינם מסוגלים והם יתחפשו למשווקים דיגיטליים, עם יכולות שיווק וניהול קמפיינים שיווקיים.. אך תוצאות במחירים "של פעם"…הם לא יביאו.
אותם "מבטיחי חינם" יצליחו לשכנע את בעל העסק להמשיך ולבזבז כסף לחינם כי אחרי הכל… הם אנשי מכירות מעולים שיודעים למכור מוצר אחד בלבד וזה את ה-'בולשיט' שבעל העסק רוצה כל כך לשמוע, הבולשיט, שבעל העסק חייב להאמין בו מפני שקיום העסק שלו, תלוי בו, על חוט השערה!
אז מה עושים, חוץ מלסגור את שערי העסק ולהחזיר את המפתחות…?:
בכדי שבעל עסק יוכל לתת "פייר-פייט", מול אותן חברות הענק שגוזלות ממנו את פרנסתו בשוק המקוון, יהיה עליו, קודם כל, להכיר בחולשות של המפלצת. חברות ענק, אולם יכולים להרשות לעצמן "להפסיד כסף" בשביל האפשרות לזכות בלקוח, עדיין..כמו שאומרים, בתרגום חופשי מאנגלית…"ככה גדולים, כה הנפילה שלהם תהיה חזקה וכואבת יותר" ולמה התכוון המשורר..?
מכיוון שמדובר בחברות גדולות, בעלי חשיפה תקשורתית ותודעה ציבורית, הן חייבות להתנהג לפי קוד התנהגות עסקי, מאוד מסוים ופה… בדיוק בנקודה זו, הן נופלות.. ונופלות חזק! הקריאטיב של סוכנויות השיווק שמשרתות את אותם הקונצרנים, מוגבלים באופן משמעותי בתהליך היצירתי של כתיבת תכנים פרסומיים, מפני שהם "חשופים מדי" ולעומת זאת, בעל העסק הקטן והבינוני לא.
לדוגמא:
אם אדם רגיל מן היישוב ישב בבוקר לשתות קפה בבית קפה השכונתי, מתחת לביתו ויתייחס בזלזול למלצרית שמשרתת אותו ואף יצעק עליה וילבין את פניה ברבים…ה-"רעש" המקסימלי שיוכל לעשות אותו אדם, התוצאה של החוויה הנוראה שהעביר את המלצרית, לא תעבור את גבולות בית הקפה ומשך חייה של חוויה נוראה זו, לא תחזיק מעמד בקיומה עד ל-"בריף" של משמרת ערב, בבית הקפה.
לעומת זאת, אם למשל, "עומר אדם" יתנהג באותה צורה למלצרית ויצעק עליה וילבין את פניה מול כל שאר הלקוחות וצוות העובדים של בית הקפה, תוך שניות מספר נראה ניידים שלופים ומכוונים להקלטת בזק, שתוביל לקריסת מערכות כוללת של 'אינסטגרם', עקב שיטפון אסטרונומי של 'סטוריז' ופייסבוק… פייסבוק לא יוכל להתאושש במשך שעות מהפוסטים על "המקרה".
בקיצור, בעל עסק קטן יכול להרשות לעצמו להיות בוטה יותר, גס יותר, כנה יותר וישיר יותר בפרסום שלו או במילים אחרות…יצירתי הרבה יותר מאותם קונצרנים ובכך להשתמש באנונימיות העסקית שלו לטובתו ולהחזיר "פייט" שיווקי ולאזן כוחות לחימה! עכשיו, לא מדובר כאן בשימוש של שפה גסה או תוכן פוגעני אבל אפשר להעביר את אותו מסר במיליון דרכים יצירתיות יותר, נשכניות יותר, ישירות יותר ובוטות הרבה יותר ממה שאותן חברות הענק יכולות להרשות לעצמן!
הנה דוגמה קיצונית לפרסום מוצר של 'מילקי', בה התוכן, לכאורה, תמים אך המסר הנסתר… טוב, אתם כבר תבינו למה התכוון המשורר…
**קחו בחשבון שזהו מאמר בנושא 'תוכן' ולא עיצוב, אז לפני שאתם
מתחילים להטריל את כישורי העיצוב החובבניים שלי…**
עם יד על הלב… נראה לכם שחברה ענקית כמו 'שטראוס', תוכל להרשות לעצמה לפרסם מודעה שכזאת?!
ברור שלא אבל בינינו… איזה תוכן "לפנים"?!
אז לסיכומו של עניין- אל תנסו להתמודד עם חברות הענק בזירה שלהם. תילחמו בהם בזירות שהם, בעד שום הון שבעולם, לא יכולות להרשות לעצמן להיכנס מלכתחילה ואני אומר לכם שאתם תפילו אותם על הברכיים וזהו… הרגשה של PAY BACK ו-"קאש מאני מזומני" בחשבון הבנק!
