כשהייתי ילד וגרנו בקנדה למדתי בבית ספר יהודי ויכולנו לתרום כסף וכאילו ל"קנות" עץ בישראל. אחרי שהיינו תורמים את הכסף או ליתר דיוק אחרי שההורים שלי תרמו את הכסף, היינו מקבלים מקק"ל תמונה של העץ שנשתל בזכותנו.
זה מה שהייתי רוצה לקבל מהמדינה.
הייתי רוצה לקבל ממס הכנסה או ביטוח לאומי תמונה של הילד הבדואי שלו עזרתי או של בחור הישיבות שנהנה מהמלגה שעזרתי לספק לו.
יודע מה? אולי נחתוך את המדינה לגמרי. אשמח להעביר את הכסף שאני משלם כל חודש לביטוח לאומי ישירות לאותו בדואי או אברך. כך אולי אוכל להתקשר מפעם לפעם ולשאול 'מה נשמע? איך העניינים מתקדמים?'
הרי החבר'ה העליזים בביטוח לאומי ומס הכנסה הם לא גברים בטייצים ירוקים שמסתובבים ביער ושודדים את העשירים כדי להעביר לעניים.
מדובר במנגנון מסואב (לא אומר מושחת) שעובד נגד בעלי עסקים קטנים.
כן, הם שונאים את העסקים הקטנים. למה? כי הם לא יכולים לעקוב אחרינו. אנחנו עצמאים מדי בשבילם. הם היו רוצים שלא יהיו בארץ עסקים
קטנים. הם היו רוצים שכל החברות יהיו תאגידים כמו אלה שהם רוצים לעבוד בהם אם הם לא יצאו מהג'ובים המיותרים שלהם בארון. זהו יום העבודה של בעל העסק/עצמאי
בישראל. מתוך 8 שעות עבודה, 2 הוא מקדיש למס הכנסה ועוד 3 לביטוח לאומי.
אחר כך מתפלאים למה אנשים מחפשים מקלטי מס.
כן, אני יודע שאני במצב רוח זועף.
וכל מה שכתבתי כאן אולי לא קשור לשיווק. פשוט קיבלתי הודעה מביטוח לאומי שאני חייב להם (עוד) כסף.
זה תמיד ככה.
לא משנה כמה רואה החשבון שלי מסביר לי כמה שאני צריך לשלם. או כמה כסף הם גם ככה לוקחים
מחשבון הבנק שלי בכל חודש. איכשהו אני תמיד צריך לשלם עוד ועוד ועוד.
אז חג שמח למחלקת 'לא שכירים' בביטוח לאומי תל אביב, מקווה שקיבלתם אחלה מתנה לחג. ושאתם מבלים את החופשה בשלום ובביטחה!
ברשותכם אני אחכה עם התשלום עד צאת החג כדי שאוכל לשלם את ה'עוד כסף' שאני חייב עם חיוך רחב.
חג חירות שמח,
אבינועם שחר
נ.ב. אם טרם עשית זאת אפשר לקנות את הספר שיראה לך איך יצאתי מחובות חונקים לעסק עם רווחים של מאות
אלפים (להם ביטוח לאומי ומס הכנסה הם שותפים גאים)
הנה הקישור לעמוד עם הפרטים.
